ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה: מתי נדרש כל אחד

ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה טמון בשאלה אחת: האם המנוח הותיר אחריו צוואה תקפה. הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין, על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה, על ידי צו קיום צוואה. בלי אחד מהצווים האלה היורשים אינם יכולים להעביר נכסים על שמם, לגעת בחשבון הבנק של המנוח או לרשום דירה בטאבו.

נניח מצב נפוץ: אדם הותיר צוואה חתומה ומאושרת אצל נוטריון, ובני המשפחה בטוחים שהיא תקפה מעצם קיומה. בפועל, גם צוואה מושלמת מבחינה פורמלית לא מזיזה נכס אחד עד שניתן עליה צו קיום, ועד אז מעמדה מול בנקים ורשויות דומה למעמדו של עיזבון ללא צוואה כלל.

צו ירושה: כשאין צוואה, החוק קובע את החלוקה

כאשר אדם נפטר בלי צוואה תקפה, אין מסמך שמבטא את רצונו האישי, ולכן החלוקה נעשית לפי כללי הירושה על פי דין. כאשר יש בן/בת זוג וילדים, או בן/בת זוג והורים (ואין ילדים), בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים או ההורים; רק כאשר אין גם ילדים וגם הורים, אלא אחים או הורי הורים, בן הזוג יורש שני שלישים מהעיזבון. זו נוסחה קבועה בחוק, ללא קשר לנסיבות המשפחתיות הספציפיות.

חשוב להבין את המשמעות: צו הירושה אינו בוחן את טיב היחסים בין בני הזוג או את כוונותיו המשוערות של המנוח, אלא מיישם נוסחה מתמטית קשיחה הקבועה בחוק. מי שרצה לחלק את רכושו אחרת, או לכלול בן זוג ידוע בציבור, חברים או גופים שאינם יורשים על פי דין, היה צריך לעשות זאת בצוואה מחייבת, אחרת הוא נחשב כמי שלא קבע דבר.

צו קיום צוואה: מתי הוא נדרש ולמה בלעדיו הצוואה קיימת רק על הנייר

כאשר קיימת צוואה תקפה, אי אפשר לבצע אותה ישירות: אי אפשר לממש זכויות לפי צוואה בלי צו קיום צוואה. מי שמחזיק צוואה לאחר מות המצווה אינו רשאי פשוט לשמור אותה במגירה: מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

הרשם בודק את הצוואה ומוודא שהיא עומדת בדרישות החוק, ורק אם מצא בה הוראה פסולה הוא מציין זאת במפורש; שאר הוראות הצוואה נותרות בתוקף מלא. צו קיום צוואה הוא הצהרה על כך שהצוואה תקפה מבחינה צורנית, למעט הוראות שבית המשפט מצא שהן בטלות, כך שגם אם נפל פגם בסעיף אחד, שאר הצוואה לרוב ממשיכה לחול.

כששני הצווים נדרשים יחד: צוואה שמכסה רק חלק מהעיזבון

מצב שמבלבל יורשים רבים הוא צוואה חלקית: המנוח קבע מי יקבל דירה מסוימת או נכס ספציפי, אך לא התייחס לשאר רכושו. במקרה כזה יש צוואה שמטפלת בחלק מהרכוש בלבד, ואז יש צורך בשני הצווים, צו קיום צוואה לחלק שבצוואה, וצו ירושה ליתרה.

בפועל זה אומר הגשת שתי בקשות במקביל: אחת לקיום הצוואה על הנכס שהיא מסדירה, ואחת לצו ירושה על שאר העיזבון, שיתחלק בין היורשים על פי דין לפי אותה נוסחה שחלה כשאין צוואה כלל. מקרים כאלה דורשים דיוק, כי טעות בהגדרת מה בדיוק מכוסה בצוואה עלולה ליצור כפל תביעות או סתירה בין שני הצווים.

צו ירושה מול צו קיום צוואה: טבלת השוואה

מי מטפל בבקשה: הרשם לענייני ירושה, בית המשפט או בית דין דתי

הגורם הראשון שבודק כל בקשה הוא הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, תפקיד בעל מעמד משפטי משמעותי: כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה. ברוב הבקשות, כשאין מחלוקת, הרשם הוא שמכריע ונותן את הצו.

• הוגשה התנגדות לבקשה מצד מעוניין בדבר
• המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה
• הרשם עצמו מצא לנכון, לפי שיקול דעתו, להעביר את הבקשה לבית המשפט

במקרים אלה, המפורטים בחוק הירושה, על אף האמור בסעיף 66, בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט, בדרך כלל לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, בהסכמת כל הצדדים ניתן לפנות גם לבית דין דתי, שרשאי אף הוא ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

תקופת הפרסום וההתנגדויות: למה הצו לא מתקבל מהיום למחר

לפני מתן כל צו, חייבת להתבצע פנייה לציבור: כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יש לפרסם הודעה ולאפשר הגשת התנגדויות בתוך זמן שייקבע, שלא יפחת משבועיים. שבועיים הם המינימום הקבוע בחוק, וכל מעוניין בדבר, כולל יורש שלא פנה יזום לבקשה, רשאי להגיש התנגדות באותו חלון זמן.

ברגע שהצו ניתן, המשמעות שלו רחבה: לצו ירושה ולצו קיום יש תוקף כלפי כל העולם, כל עוד לא תוקנו או בוטלו. כלומר, גם מי שלא היה צד להליך מחויב להכיר בצו, ובנק, רשם המקרקעין או כל רשות אחרת יפעלו לפיו עד שיתוקן או יבוטל בהליך נפרד.

בלי צו בתוקף אי אפשר לפעול: ההשפעה על בנקים, טאבו וחברות ביטוח

ברוב המקרים ההליך מלווה גם בהודעות אוטומטיות לגורמים חיצוניים: עם מתן הצו הסופי, הוא מועבר באופן דיגיטלי וממוחשב לסוכנויות הממשלה שישתפו פעולה, כמו למשל בנקים, חברות ביטוח ורישומי נכסים. המשמעות היא שהגורמים הפיננסיים המרכזיים בחיי המנוח מתעדכנים בצו מיד עם הנפקתו, בלי צורך להציגו בפניהם בנפרד.

• העברת בעלות על דירה או קרקע ברשם המקרקעין מחייבת הצגת הצו המתאים
• שחרור כספים מחשבון בנק של המנוח כפוף לאותה דרישה; לגבי קופות גמל וקרנות פנסיה קיימים לעיתים תנאים המאפשרים שחרור כספים גם ללא צו
• מימוש פוליסת ביטוח חיים או חיסכון פנסיוני דורש לרוב את הצו גם כשיש מוטב רשום
• רישום רכב, מניות או נכסים אחרים על שם היורשים ממתין לאותו מסמך

מתי כדאי ליווי משפטי צמוד לבקשה

בתיקים פשוטים, שבהם אין מחלוקת על זהות היורשים או על תוקף הצוואה, ניתן להגיש את הבקשה בעצמאות יחסית. התמונה משתנה כאשר יש צוואה חלקית, חשד לפגם בצוואה, יורש שנעדר או לא ידוע, בן זוג מנישואים קודמים, או כל נסיבה שמעלה סיכוי להתנגדות ולהעברת התיק לבית המשפט.

דורון רז, עו"ד מתמחה בתחום המשפט האזרחי הבינתחומי, ובכלל זה ירושות וצוואות, ונותן עדיפות לתיקים מורכבים שבהם יש התנגשות בין צו אפשרי אחד לשני, או ספק באשר לחלק מהעיזבון שהצוואה מכסה. העבודה מתבססת ברובה על תקשורת כתובה מסודרת, כך שכל שלב בבקשה מתועד ומנומק, מה שמקל במיוחד כאשר התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה. השירות ניתן ללקוחות באזור חיפה והקריות ומעבר להם, כולל הגליל, הכרמל והעמקים.